מגדל חברה לבטוח בע"מ נ' הרבון

פסק דין

המדובר באירוע של תאונת דרכים אשר אירעה באחד הרחובות המובילים מרמת גן לכיוון נתיבי איילון. במקום התאונה יש שלושה נתיבים נסיעה , הימני ביותר לנסיעה ישר בלבד. הנתיב האמצעי לנסיעה יש ופניה שמאלה, ואילו הנתיב השלישי השמאלי ביות לנסיעה ופניה שמאלה בלבד .

עדת התביעה טוענת כי נסעה בכביש הזה כשבכוונתה לפנות שמאלה, כשהיא נוסעת בנתיב האמצעי , זה שמיועד לנסיעה ישר ופניה שמאלה. הנתבע נהג את רכבו בנתיב הימני ביותר המיועד לנסיעה ישר בלבד. שני כלי הרכב עמדו בצומת תוך ציות להוראות האור האדום ברמזור, בהידלק האור הירוק לפניה שמאלה החלה עדת התביעה לפנות שמאלה, גם הנתבע החל בנסיעה אלא ,שבמקום לנסוע ישר , הוא פנה שמאלה מן הנתיב הימני המיועד לנסיעה ישר בלבד.

גרסתו של הנתבע היא שהוא נסע בנתיב האמצעי המיועד לנסיעה ישר אך גם לפניה שמאלה ואילו עדת התביעה נסעה בנתיב השמאלי ביותר. בהידלק האור לפניה שמאלה החלו שני כלי הרכב להיכנס לצומת ולפנות שמאלה אלא שעדת התביעה הבחינה ככל הנראה כי הנתיב השמאלי בו נסעה היה עמוס, החליטה לסטות ימינה כדי להיכנס לנתיב שלו וכך נגרמה התאונה .

ראוי לציין כי הנזק ברכבה של עדת התביעה ממוקד בפינה קדמי ימנית של הרכב ,תוך תלישת הפינה הימנית בפגוש הקדמי שלה קדימה . הנזק ברכבו של הנתבע בפינה האחורית שמלאית, תוך פגיעה בכנף ובפגוש האחורי מצד שמאל .

מטעם הצדדים העידו על המקרה הנהגים עצמם, ומטעם התובעת העידה נוסעת שהייתה ליד עדת התביעה בזמן התאונה .אקדים ואומר כי אין הרבה הוכחה בעדותה של עדת התביעה 2 , שכן מלבד האמירה כי היא ישבה ליד עדת התביעה וכי בפניה, רכבו של הנתבע פגע ברכב עדת התביעה לא היו בפיה כל פרטים נוספים לספק . ובשאלה המרכזית כמה נתיבים היו מימינה ומשמלאה של עדת התביעה ,היא לא ידעה לענות.

נשארו בפני עדויות הנהגים עצמם וראיות נסיבתיות.

עדת התביעה טוענת בעדותה כי רכב מצד ימין עקף אותה ופגע ברכבה עם הטמבון האחורי שלו וגרר אותה .

השימוש במלה " עקף " מצביע על מצב שבו רכב חולף מצידו של רכב אחר במהירות יותר גדולה ממנו . אם נצא מתוך הנחה כי שני כלי הרכב עמדו בקו העצירה ראשונים, והחלו את הנסיעה ביחד, ואין ראיה על מצב אחר, הרי כאשר שני כלי הרכב היו בסיום או לקראת סיום קשת הפניה שמאלה , הפינה האחורית של הנתבע היתה צמודה לפינה הקדמית של עדת התביעה , משמע שהוא נסע ונכנס לצומת במהירות יותר גדולה משלה . המלה עקיפה מתאימה לנסיבות.

לעומת זאת כאשר שני כלי רכב עומדים זה לצד זה בקו העצירה בשני נתיבי נסיעה שונים, ושניהם מתחילים לנסוע וכל אחד מהם אמור להיכנס לנתיב אחר אחרי סיום קשת הפניה , אין מדובר במקרה זה ב"עקיפה " אלא חליפה של רכב אחד על פני רכב אחר בשני נתיבים שונים .-ראה תקנה 47(ג'). לתקנות התעבורה

זאת ועוד . בזמן יצירת המגע בין שני הרכבים , כל אורכו של רכב הנתבע היה פרוש לפני עדת התביעה , ואילו הנתבע אינו רואה את רכבה של עדת התביעה מאחריו או משמאלו. הוא גם מאשר בעדותו שלא ראה את רכבה של עדת התביעה עד המגע ביניהם .

בין האפשרות כי הנתבע יסטה שמאלה לנתיב הנסיעה של עדת התביעה כשהוא לא רואה אותה, לבין האפשרות שעדת התביעה "תיכנס" ברכב הנתבע בזמן שהיא רואה אותו לפניה , האפשרות הראשונה היא הסבירה ביותר .

הבחנתי במהלך עדותו של הנתבע שהוא היה בלחץ, ואף התייחס בצורה לא נאותה לבאת כוח התובעת, ומותר להבין כי הדבר נובע מכך שהוא עצמו אינו משוכנע במה שהוא אומר .

החלטתי להעדיף את גרסתה של עדת התביעה על זו של הנתבע ,לקבל את גרסתה ולקבוע כי הנתבע אכן נכנס למקום התאונה תוך פניה שמאלה מנתיב המאפשר נסיעה ישר בלבד, ועל כן אני מקבל את התביעה .

הנתבע ישלם לתובע את הסכום של 2347 ₪ בתוספת אגרת משפט בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה 28/6/09 , שכר בטלת שתי עדות בסכום של 400 ₪ וכן שכ"ט עו"ד בסכום של 870 ₪

ניתן היום, ט"ו טבת תשע"א, 22 דצמבר 2010, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: